איך מתרגלים שוב לשיגרה?

לאחר חופשה כל כך ארוכה הבלוג חוזר לשיגרה, בכל יום רביעי יפורסם הבלוג כמו תמיד. האמת שהתגעגעתי לכתיבה ולשיתוף שהם חלק מהשיגרה שלי בימי רביעי, ולכן בחרתי הפעם לכתוב על השיגרה, שלפעמיים היא כל כך מבורכת ולפעמים מעיקה.

"שביזות יום א'" מושג שלראשונה התוודעתי אליו בשרותי הצבאי, הוא מתאר בצורה מדוייקת את ההרגשה  המדכדכת מעט דיכאונית, המראה ניצניה בכל מוצ"ש וזוקפת תפרחתה בגאווה בכל יום ראשון בבוקר, זמן החזרה לשיגרה הצהל"ית.  ומאז ועד היום אני מודעת לבעיתיות, שיש (לי לפחות) במעבר בין חופש לשיגרת עבודה יומיומית.

מראש השנה אנחנו חיים בציפייה לחג הבא (אפילו ליום כיפור), אז עכשיו שנגמרו חגי תשרי ובאופק יש חגים ללא חופשות לאיזה חופש נצפה??? ואיך מצפים מאיתנו לשוב לשיגרה בצורה כל כך חד משמעית??

ראשית , אנחנו צריכים לשנות את התפיסה שלנו כלפי השיגרה, שיגרה אינה דבר רע ובטח לא משעמם, תחשבו עם כמה אתגרים אנחנו מתמודדים בחיי היומיום, משעמם זה לא.
דרך נוספת להתמודד עם השיגרה, היא לשבור שיגרה, כמו למשל: לתכנן חופשה בלי קשר לחופשות מרוכזות בעבודה, כך יהיה לכם למה לצפות.
חשוב וכדאי לשים לב ששיגרה שלא עושה לכם טוב היא שיגרה לא רצויה ולכן כדאי לחשוב על שינויים, אם בעבודה ואם בחיים הפרטיים.
לקבלת ייעוץ וליווי תהליך חיפוש עבודה, מוזמנים לפנות ל"העצמה אנושית".

אין שיר שיכול לתאר שיגרת עבודה טוב יותר מהשיר הזה: http://youtu.be/DaERHs8Q93E

בנימה זו אני מאחלת לכם שיגרה נפלאה, כזו שמתגעגעים אליה כשיוצאים לחופשה! 

מוזמנים להצטרף לדף הפייסבוק:
https://www.facebook.com/#!/human.power.b.2010

ליצירת קשר:
human.power.2010@gmail.com



 

מהו שימוע?

ימים אלו הם "הימים הנוראים", הגדרה קצת מאיימת ומפחידה אך בעצם מדובר  בעשרת הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים, בימים אלו  אנו אמורים לעשות חשבון נפש, ולבקש סליחה וכפרה בעניינים שבין אדם לחברו, זוהי הזדמנות לשפר ולתקן את מעשינו ולהטות את כף המאזניים לזכות ולא לחובה.
בתקופה זו ניתנת לנו הזדמנות לנמק את מעשינו ולשפר את דרכנו וזאת מטרתו גם של השימוע.

המונח "שימוע" אינו שגור בפי כל אך רלוונטי לכל אחד ואחד מאיתנו היות ומדובר בתהליך מחייב על פי חוק במידה ושוקלים לפטר עובד.

שימוע:

בהתאם לפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה יש לערוך שימוע לעובד קודם לקבלת החלטה על פיטוריו. בתהליך השימוע יש להודיע לעובד כי נשקלים פיטוריו, ולתת לו הזדמנות להשמיע את נימוקיו לשלילת החלטה לפטרו. אין לקבל החלטה על הפיטורים קודם לשימוע, אלא לקיים את השימוע בתום לב: לשמוע את נימוקיו של העובד, ורק לאחר מכן להחליט בעניינו. בשימוע רשאי העובד להסתייע בחבר ועד העובדים, בידיד או בעורך דין.(מתוך ויקיפדיה)

מי שאינו עובר שימוע טרם פיטוריו יכול לתבוע את המעסיק בבית הדין לעניני עבודה.

מאחלת לכולם גמר חתימה טובה וצום קל,

יפעת,

העצמה אנושית

ליצירת קשר: human.power.2010@gmail.com

לדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/#!/human.power.b.2010

ברכות והבטחות לשנה החדשה

שנת תשע"א עוד רגע מסתיימת ותשע"ב כבר מתקרבת,

השנה שחלפה כמו גל תישטף , אך כמו הים יבוא לו גל חדש,

זהו זמן מצויין לעצור ולסכם,מה ניקח מהשנה שחלפה ועל מה נבחר לוותר,

איזה הבטחות נבטיח לעצמנו לשנה החדשה?

להבטיח ולקיים, לסלוח ולא להתחשבן,

לפנות מקום לעצמנו, לא לוותר גם כשקשה,

להאמין בדרך ולא לאבד תקווה,

לדעת לקום אחרי אכזבה.

(סמנו בעיגול מה שנכון עבורכם),

אני מאחלת, לכולנו,

שהשנה נדע רק אושר, שמחה, הצלחה ובריאות

שתהא זו השנה בסימן של העצמה אנושית.

חג שמח ושנה טובה

*בשבוע הבא לא יפורסם פוסט.

ליצירת קשר: human.power.2010@gmail.com

לדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/#!/human.power.b.2010

אחרי החגים יתחדש הכל...

התקופה שבין החופש הגדול לחגי תשרי היא תקופה ארוכה שהרבה מבחינה מקצועית לא קורה  בה,
נדמה שיש שלט  דמיוני המודיע " בין אוגוסט לספטמבר אין גיוסים, נשוב אחרי החגים", 
כמובן שאני קצת מקצינה ויש חברות שעובדות במלוא המרץ ומגייסות עובדים, אך ידוע שיש ירידה באחוזי הגיוס בתקופה זו.

איך אנחנו כמחפשי עבודה אמורים להתנהל בתקופה זו? פשוט מאוד- בהתמדה!

המשיכו בנחישות ובמלוא המרץ לשלוח קורות חיים, תנסו לחשוב מחוץ לקופסה וחפשו מקורות חיפוש חדשים.
אם אתם עדיין עובדים נסו להאריך את תקופת עבודתכם עד אחרי החגים. 
וגם אם אתם חשים בירידת המתח ב"שוק הדרושים" נצלו אותה לטובתכם, חדשו אנרגיות ובחנו את עצמכם , האם יש דרך שבה אתם יכולים לשפר את עצמכם מבחינה מקצועית (קורסי העשרה) או כיצד אתם יכולים לשפר את יכולת השיווק העצמי שלכם (סדנאות הכנה לראיון).

 קבלו את התקופה בהבנה ובסבלנות, כמילות השיר: "אחרי החגים יתחדש הכל, יתחדשו וישובו ימי החול...", וכפי שכולנו יודעים בימי חול אין תירוצים,כולם עובדים ומגייסים. 

לסדנת הכנה אישית לראיונות עבודה מוזמנים לפנות: 

human.power.2010@gmail.com

מוזמנים לדף הפייסבוק:

 https://www.facebook.com/#!/human.power.b.2010

מתקשה למצוא עבודה?

מי שחושב שקשה למצוא עבודה, צודק. למצוא עבודה זה תהליך שדורש זמן, סבלנות, מיומנות ואף יצירתיות.
כאשר אנחנו מתחילים לחפש עבודה, אנחנו צריכים להבין כי מדובר בעבודה של ממש, ולכן ויש להתייחס אליה בהתאם.
ההמלצה שלי היא לנהל את התהליך באותו אופן שאנחנו מנהלים פרוייקט.

 להלן טיפים כיצד לנהל ולייעל את הפרוייקט- למצוא עבודה:

1. הגדירו מהי המשרה שאתם מחפשים.

2. זמן- הקציבו מספר שעות ביום כל יום לחיפוש.

3. פיתחו תיבת מייל, שתשמש אתכם רק לחיפוש עבודה.

4. עברו על מודעות הדרושים בעיתונים ובאתרי חיפוש עבודה הפועלים באינטרנט.

5. הפעילו קשרים אישיים.

6. העזרו ברשתות החברתיות.

7. הכינו רשימה של חברות שהייתם מעוניינים לעבוד בהן ושלחו אליהן קו"ח, גם אם לא התפרסמה משרה מתאימה.

8. בצעו מעקב, ורשמו לאלו חברות פניתם ולאילו תפקידים.

9. עברו על קו"ח וחשבו, למי עוד אתם יכולים להתאים, עבור מי הניסיון שלכם מהווה יתרון.

10. השתתפו בפורומים לחיפוש עבודה: נוצרים שם קשרים ומתפרסמות שם מודעות דרושים באופן שוטף.

בהצלחה!

 לייעוץ והכוונה, העצמה אנושית:  human.power.2010@gmail.com

בקרו בדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/#!/human.power.b.2010

פנסיה, סינית ומה שביניהן

שבוע שעבר בפעם הראשונה בחיי, הלכתי לייעוץ פנסיוני- בדיעבד אוכל לומר שמומלץ בחום
 ויפה שעה אחת קודם.

לפני כחודש בערך נפלה בידי ההזדמנות לקבל ייעוץ פנסיוני אישי, והיות ושנים אני מבטיחה לעצמי  שהינה עוד רגע ואתפנה לקרוא את הדוחות הרבעוניים שאני מקבלת מחברות הביטוח, ראיתי זאת כהזדמנות פז חד פעמית, וצדקתי.

למען הגילוי הנאות ולמרות הבושה הכרוכה בכך,אני מודה שאת חלק מהדוחות אפילו לא טרחתי לפתוח,אני יודעת שיש שם סינית  ואני טרם קוראת את השפה, אז לא כל כך הבנתי על מה הטירחה.
אז לקראת הפגישה המתוכננת ארגנתי את כל הדוחות הסיניים שלי שעד אז שכבו על שולחן העבודה שלי בסדר מופתי.

הגעתי לפגישה כולי מאושרת ושמחה, הריי יש לי מכתבים משלוש חברות ביטוח שונות זה בטח הרבה כסף חשבתי לעצמי ובליבי אף התאכזבתי שאראה אותו רק בפנסיה.
לא אלעיט אתכם בפרטים הטכניים רק אומר שכשסיימה היועצת לדבר הבנתי שלא כסף ולא נעליים
אם משהו לא ישתנה כשאגיע לפנסיה מצבי הכלכלי יהיה בנסיגה, או אולי מדוייק יותר לומר אהייה חסרת פרוטה. 
ואז הבנתי איזה מזל שטרחתי לבוא ולקיים את הפגישה, שלמדתי קצת סינית וקבלתי תמיכה והסברים והתוויה של הדרך, כיצד עליי לפעול כדי שאגיע לפנסיה אנסוק ולא אנסוג.

ממליצה לכולכם לצאת מן הבורות, סינית היא שפה קשה אבל יש מומחים שיודעים לקרוא ולהבין אותה, לכן עוד היום קבעו לעצמכם משימה לתאם ייעוץ פנסיוני אישי,אני כבר סימנתי וי על המשימה. 

יש מומחים לפנסיה ויש מומחים לקריירה ובשביל זה יש את "העצמה אנושית":

מוזמנים לפנות במייל: human.power.2010@gmail.com

בקרו בדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/#!/human.power.b.2010

איך זה מרגיש להיות הבוס?

להתלונן מסתבר זו תכונה יהודית, היא מושרשת בנו כל כך חזק בלי קשר לגיל, מין ומוצא, תמיד נמצא על מי
 ועל מה להוציא קיטור: על החוצפה הישראלית (כאילו שזה לגיטימי להיות חצוף), על מזג האוויר, על הפקקים בדרך לעבודה ואם כבר הגענו לעבודה תמיד יהיה את הבוס שישמש כמטרה.

אז איך זה מרגיש להיות הבוס?
כנראה שלא משהו ,למרות המעמד, השכר הגבוה, האחריות והיכולת להיות שותף בקבלת ההחלטות , תפקיד הבוס גם מגיע עם תיק לא פשוט: ניהול עובדים.
גם אם יש אידיליה בין הבוס לעובדים הרי שמדובר במערכת יחסים מאוד עדינה, וגם אם קשה  להאמין שזה קורה (לי זה לא קשה ולכם/ן?) ,העובדים יתלוננו על הבוס בינם לבין עצמם (זה לא בשליטתם),הבוס נמצא תמיד בין הפטיש לסדן, בין העובדים  לבין הממונים , סיטואציה שאין בה מוצא, תמיד העובדים ירצו יותר והממונים ירצו לתת פחות וכבוס תתעייף רק מלנסות לרצות את שניהם, דבר בלתי אפשרי שהרי ציינתי שלהתלונן זו תכונה מושרשת, אז אחד מהם בטוח ירים את הכפפה. 

אז סיכמנו שלהיות בוס זה לא כל כך פשוט ונכון שכנגד קיטורים ותלונות אף אחד עוד לא מצא פתרון, אבל אני נותנת לכם נקודה למחשבה : רגע לפני שאתם/ן מתלוננים דמיינו כיצד אתם הייתם מרגישים ומתנהגים בנעלי הבוס? הרי לא ניתן לשפוט אדם לפני שנועלים את נעליו.


מוזמנים ליצור קשר: human.power.2010@gmail.com
בקרו והגיבו בדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/#!/human.power.b.2010