העצמה אנושית יושבת באזור המרכז, אפשר לומר שהיא נמצאת בטווח בין תל אביב ורחובות, כך שהרקטות מאיימות עליי (אבל מרחוק). לעומתי, בעלי היקר שעובד בדרום,נמצא כל היום תחת האיום המתמיד של הרקטות. בשבוע האחרון במהלך יום עבודה אחד נשמעה אזעקת צבע אדום כל חצי שעה.לי נראה שמאוד קשה להתרכז כאשר כל חצי שעה העבודה מופסקת שלא למטרות קפה אלא למעבר למרחב המוגן. הוא,כמובן,לא יודה בזה (גברים...)
בכל בוקר מחדש הפטריוטית שהאמנתי שאני נעלמת ואני מנסה לשדל אותו לקחת יום חופש ,לפחות עד שהמצב ירגע .אבל הוא בשלו,פטריוט ועקשן לא קטן, יוצא לדרכו וכל מה שלי נותר הוא להתפלל לשקט ולרגיעה.
אם כולם היו כמוני היינו בבעיה גדולה, אבל בכל זאת אנשים שגרים בדרום נאלצים להתמודד עם קשיים רבים מול השגרה הבלתי נסבלת של הלחימה בדרום,בנוסף להתמודדות היומיומית של: ילדים, בית, עבודה...
הם נאלצים לנהל את החיים בצל לחימה.
הם נאלצים לנהל את החיים בצל לחימה.
ומכאן על כולנו להתגייס על-מנת להקל על שגרת חייהם (ולו במעט).כל אחד בדרך שלו,בין אם בהזמנתם להתארח במרכז,ובין אם לגייס בעלי מקצוע מהאזור לעבודות באזור המרכז,שהרי גם פרנסתם נפגעת.
מצרפת קישור לכתבה שפורסמה אתמול ב-YNET העוסקת בפיצוי העובדים על אובדן ימי העבודה:
בהזדמנות זו, אני מצדיעה לכל תושבי הדרום,
על הפטריוטיות ללא גבולות,
ומקווה שהרגיעה והשקט יגיעו במהרה!
יפעת,
העצמה אנושית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה